האם זה נורמלי שתינוק מסרב לאוכל בבייבילד?
כן, ברוב המקרים זה נורמלי.
כשמתחילים מוצקים, תינוק שעדיין לא מכיר אוכל עשוי בעיקר לחקור: לזרוק, לדחוף, לשחק, לאחוז, לשחרר ולא להכניס לפה כלל.
זה לא אומר שהתינוק "בורר" או שהבייבילד לא עובד. אצל רוב התינוקות, חלב אם או תמ"ל עדיין מהווים מקור תזונה מרכזי בשנה הראשונה.
איך נראה "סירוב" בבייבילד?
"מסרב לאוכל" יכולה להתבטא בצורות שונות:
- •התינוק מסובב את הראש.
- •לא מכניס אוכל לפה.
- •דוחף אוכל לקצה מגש.
- •מניח אוכל בפה ואז מוציא.
- •מניח אוכל בפה ואז מוציא.
- •עושה פרצוף נגעל.
- •מסתובב הצידה עם הראש.
- •מתעניין בכלים ולא באוכל.
- •מסרב לנסות מאכל מסוים.
- •מסרב רק לגוון או רק לסוג אחד.
חשוב להבחין בין "לא מכניס לפה" לבין "מגיב בצורה מדאיגה". "מגיב בצורה מדאיגה" כולל: ירידה בגדילה, שינוי בהתנהגות, קשיים אחרים כמו שיעול או גרגור, קשיים בבליעה רגילה, רעב קבוע שלא מוסבר ועוד.
למה תינוק מסרב לאוכל?
יש הרבה סיבות אפשריות, ולרוב לא אחת.
עדיין לא רעב
אם ניתן ארוחה מיד אחרי הנקה או בקבוק קרוב מדי, התינוק כבר שבע. לרוב, עדיף לנסות מחצי שעה עד שעה אחרי הנקה.
נסו להציע ארוחה לפני הנקה. כשהתינוק לא ישנוני ועדיין לא רעב מדי, יהיה פנוי יותר להתנסות.
עדיין לומד ורק מתחיל להתנסות
לפעמים תינוק סביב גיל 6 חודשים עדיין לא מוכן לחלוטין. אם הוא עדיין לא יושב יציב, לא שולט היטב בראש, או מראה עניין מועט באוכל, ייתכן שצריך עוד קצת זמן.
לבדיקת סימני מוכנות לבייבילד.
מרקם קשה או צורת הגשה לא נוחה
מרקם קשה מדי, מקל ארוך מדי, עגול מדי או חלק מדי שמחליק מהיד. כל אלה עלולים לגרום לתינוק להתייאש. לפעמים שינוי קטן בהגשה פותח עולם חדש.
עייפות, שיניים, או גורמים גופניים
תינוק עייף עשוי לא לרצות להתאמץ לאחוז ולאכול בעצמו. כאב שיניים, נזלת, חולי קל, רפלקס גבוה מהרגיל. כל אלה יכולים להשפיע על רצון האכילה.
עדיין צריך יותר תרגול
תינוק לא תמיד מוכן לאכול כמות ניכרת כבר מארוחה ראשונה. לפעמים צריך להציע שוב ושוב, לאורך כמה שבועות, לפני שמתחיל ממש "לאכול".
יש לחץ סביב הארוחה
לחץ, עצבנות, דאגה סביב הארוחה, גם אם לא מכוונת, יכולים להשפיע על ביצועי התינוק ועל ניסיון הארוחה.
מרגישה שמשהו לא עובד?
בקורס בייבילד עוברות על מה נורמלי, מה אפשר לשנות בסביבה ובהגשה, ומתי לפנות הלאה.
לקורס בייבילד ←מה עושים כשתינוק מסרב לאוכל?
1. ממשיכים להציג בלי ללחוץ
ממשיכים להגיש מדי יום, בלי ציפיות גדולות. גם אם התינוק לא מכניס לפה: לגעת, לחקור, לזרוק. זה חלק מהתהליך.
2. להציע בזמן ארוחה
נסו להציע מוצקים לבייבילד כשאתם אוכלים יחד עם התינוק. תינוקות לפעמים מתעניינים כשרואים אחרים אוכלים.
3. לקצר ארוחות ביניים
אם התינוק מסרב, אל תאריכו את הארוחה. כוונו לסיום קצרה: "גמרנו, נשחק עם האוכל".
4. לנסות מרקמים שונים
אין צורך להיבהל. לפעמים תינוקות יאהבו מרקמים אחרים, צורות שונות, גדלים שונים.
5. לשמור על קצב התינוק ולא להגדיל כמויות בכוח
אם התינוק לא מגיב בחיוב למה שמגישים, אל תגדילו כמויות. אפשר להציע שוב מאוחר יותר, בלי לחץ.
6. לשנות את מרקם ו/או צורת הגשה
לשאול:
- •מרקם קשה מדי? לנסות רך יותר.
- •בצורה שלא אוחזים? לנסות מקל ארוך יותר או צורה ייחודית.
- •לא מתעניין? לנסות לשחק ולגעת ביחד.
- •עושה פרצוף? לנסות מרקם רך יותר ותבלינים מינימליים.
- •מסרב לכולם? לנסות ירק אחר ולחכות כמה ימים.
7. להסתכל על הארוחה המלאה
אם התינוק אוכל מעט, רוצה להמשיך לשחק, מבקש עוד ואז מפסיק, אפשר להסתכל על ארוחה מרובת מגשים. לא רק על כמה אכל פעם אחת.
מה לא לעשות כשתינוק מסרב?
לא לכפות אוכל לפה
כפיית אוכל לפה פוגעת בתהליך הטבעי של בייבילד. ממתינים עד שהתינוק יכניס לפה בעצמו.
לא להאריך ארוחות מעבר לצורך
אם לא מוכן, ממתינים. ארוחה ארוכה שתינוק לא אוכל בה לא עוזרת.
לא לעשות מזה "קרב"
הערות, צילום, "רק עוד נגיסה אחת" ודחיפת כלים לא עוזרים ועלולים לגרום עוד סירוב.
לא להחליף כל שלב
לחץ סביב מזון מסוים עלול להגביר את הסירוב. אפשר להציע שוב כמה פעמים לאורך שבועות, בלי לחץ.
לא להניח לתינוק לאכול לבד בלי השגחה
יש תינוקות שמפסיקים לנסות כשיושבים לבד. גם אם מסרב לאוכל, חשוב לשבת ולאכול ביחד ולהשגיח על הארוחה.
לא להשוות לתינוקות אחרים
יש תינוקות שאוכלים הרבה בהתחלה, ויש שלוקחים זמן. השוואה לתינוקות אחרים לא עוזרת ולפעמים מגדילה את הלחץ המיותר.
תינוק מסרב למזון מסוים
תינוק שמסרב למזון ספציפי זה "נורמלי" לגמרי. לפעמים זה פשוט ולא מורכב.
ברשימה שאפשר לבדוק:
- •האם זה אותו מאכל בכל פעם שמסרב.
- •האם מסרב לאותו מרקם.
- •יש סיבה לחשוב שיש תגובה לאוכל מסוים.
- •האם הוא מסרב כלל, או רק לזה.
- •האם יש רפלקס גאג חזק שמקשה על האכילה.
- •האם הוא מתעניין ואוכל מאכלים אחרים.
מה אפשר לעשות?
- •לנסות להציע בזמן ארוחה משותפת.
- •לנסות צורת הגשה שונה: רצועה, עיגולים, ממרח על לחם רך.
- •לא להפוך את הסירוב למאבק; לסיים את הארוחה בקצרה.
- •לא להפוך את המאכל שנדחה למוקד תשומת לב.
- •לשים לב אם הסירוב נמשך לאורך זמן.
- •לתת לתינוק להוביל בהתאם לבחירה שלו.
אם הסירוב למזון ספציפי נמשך שבועות, אם הוא לא מצליח לאכול ממנו, מגיב בצורה חריגה, משתעל, מגרגר או מתקשה בבליעה, כדאי להתייעץ.
תינוק מסרב לכל מזון
סירוב כולל למזון יכול לעורר חרדה. לפעמים מדובר בשלב שהתינוק עדיין חוקר.
מה כדאי לבדוק:
- •האם זה רק אותו אוכל בכל פעם.
- •האם מסרב לכולם.
- •האם יש יותר שיעול בזמן האוכל.
- •האם לא רעב.
- •האם לא רוצה לאכול ממה שאחרים אוכלים.
- •האם יש שינוי גדול בגדילה.
אם הסירוב לכל מזון נמשך שבועות, אם התינוק לא מצליח לאכול ממש וניכר שמשהו לא תקין, כדאי לפנות לרופא.
דחיית מזון אינה בהכרח בררנות. תינוקות שסובלים מקשיי אכילה אמיתיים, כמו ARFID, ייתכן שצריכים ליווי מקצועי שונה.
מתי כדאי להתייעץ?
השלב הראשון של מוצקים הוא בדרך כלל ניסוי וטעייה. תינוקות בדרך כלל בוחנים, מסרבים, ומוצאים את הקצב שלהם.
כדאי לפנות לרופא ילדים אם:
- •ירידה במשקל או קושי בעלייה במשקל
- •שינוי בגדילה לאורך זמן
- •שינוי בהתנהגות כלפי אוכל שמצביע על כאב
- •קשיים בבליעה, שיעול, גרגור
- •קשיים קבועים בסיום ארוחה
- •ירידה מורגשת בשתייה
- •עצבנות יחסית גבוהה שמחריפה
- •רפלקס גאג קיצוני שלא פוחת עם הזמן
- •פחות שיפור לאורך חודשים
- •עיכוב התפתחותי בתחומים נוספים
- •ירידה ניכרת בעניין בשאר הדברים
- •הורים שמרגישים שמשהו לא כשורה
לא כל קושי הוא חירום. לא כל קושי הוא בעיה. אבל לא כל קושי הוא נורמלי ועובר לבד.
